פסק-דין בתיק ע"פ 9726/03

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        המערער הורשע בביצוע שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות וכן בעבירות של בריחה ממשמורת חוקית, זיוף מסמך ושימוש במסמך מזוייף. כן צורף להליך בעניינו של המערער תיק נוסף שבו הורשע בעבירות התפרצות לבית מגורים וגניבה.

           בגין העבירות בהן הורשע, נגזרו על המערער 8 שנות מאסר בפועל ועונש מאסר על תנאי, וכן הופעל עונש מאסר על תנאי בן 5 חודשים בחופף לתקופת המאסר שהוטלה.

לפנינו ערעור המערער על חומרת העונש.

2.        עיקרן של העבירות נשוא הערעור בשתי פרשות שוד בנסיבות מחמירות שהמערער מעורב בהן. בפרשה הראשונה, קשר המערער קשר עם שניים אחרים לשדוד בנק. ביום 24.1.00 נכנסו הקושרים לבנק הפועלים בראשון לציון. המערער החזיק בידו אקדח בעוד חברו אחז בסכין יפנית, ויחדיו שדדו סכום של 668,500 ש"ח תוך איום בכלי הנשק על פקידי הבנק. בפרשה השניה קשר המערער קשר עם שניים נוספים לשדוד בנק נוסף בראשון לציון. במסגרת הקשר, הגיע לידי המערער ושותפיו רכב גנוב, והם שינו את זהותו על ידי הצבת לוחיות זיהוי של רכב אחר והשתמשו בו לצורך השוד. המערער והשותפים פרצו לבנק, ותוך שהוא חמוש באקדח ומאיים על הפקידים בו, שדדו הקושרים סך של 897,000 ש"ח. ב-24.10.00 ברח המערער ביחד עם אנשים נוספים מרכב משטרתי שהסיעם לבית המעצר. בסמוך לכך זייף תעודת זהות והשתמש בה במהלך הימלטותו. המערער נמצא מחוץ להישג ידן של הרשויות תקופה ארוכה, מסוף שנת 2000 ועד שאותר באוקטובר 2002, ואז חודשו ההליכים נגדו.

3.        בית המשפט המחוזי בחן לעומקן את מכלול נסיבות הענין לצורך שיקולי הענישה. הוא הדגיש את הנסיבות לחומרה, ובהן את אופיין החמור של עבירות השוד שהמערער לקח בהן חלק וסכומי הכסף הגדולים שנשדדו במסגרתן תוך איומים בנשק - אף  כי נטען כי מדובר  באקדח צעצוע ולא באקדח אמיתי. כן ניתן משקל מחמיר לעבירת הבריחה ממשמורת חוקית לתקופה ארוכה שהמערער הורשע בה וכן לעובדה כי סירב להעיד כנגד שותפיו - דבר אשר העמיד קושי ברור בפני רשויות התביעה. למערער עבר פלילי מכביד, ובתסקיר המבחן לא נכללה כל המלצה טיפולית. בית המשפט לא התעלם גם מההיבטים לקולא - הודייתו של המערער בעבירות, גילו הצעיר, ומטענתו כי שותפיו לעבירות הבגירים ממנו עשו בו שימוש לרעה. באיזון בין שיקולי החומרה להיבטים לקולא, גזר את הדין כמפורט לעיל.

4.        בערעורו, חזר בא כוח המערער והדגיש את הטעמים לקולא הקשורים בנסיבותיו האישיות של המערער, וטען, בין היתר, כי סירובו להעיד כנגד שותפיו נבע מפחד מפניהם עקב פערי גיל ויחסי כוחות בינו לבינם. כן טען לקולא כי איומי האקדח היו איומים באקדח צעצוע וכי יש לתת לכך משקל מקל. עוד טען כי מדובר במאסר ממשי ראשון של המערער וגם זאת יש לזקוף לקולא.

           באת כוח התביעה עמדה על היבטי החומרה הבולטים בעבירות המערער והצביעה על כך כי אין לראות בעונש שנגזר עליו משום הפרת עקרון אחידות הענישה ביחס לשאר השותפים, עליהם נגזר עונש קל יותר, אשר נבע מהעדר שיתוף פעולה של המערער עם גורמי החקירה ואי נכונותו למסור עדות בעניינם.

5.        נתנו דעתנו לטעמי הערעור ובאנו לכלל מסקנה כי אין להתערב בעונש שנגזר. בית המשפט המחוזי שקל את מכלול השיקולים הצריכים לענין, תוך שאיזן כראוי בין הטעמים לחומרה לבין השיקולים לקולא. חומרתן של עבירות המערער הינה מפליגה, כאשר בנטייה העבריינית של המערער חלה הסלמה קשה ומסוכנת, והעונש שנגזר הולם את חומרת המעשים. לא למותר להוסיף כי תסקיר המבחן המשלים שהוגש לאחרונה אינו צופן בתוכו תקוה לשיקום המערער לפחות נכון לעת זו, וגם בכך ניתן לראות חיזוק נוסף לצורך בעונש כבד ומרתיע.

           הערעור נדחה.

           ניתן היום, י' בשבט תשס"ד (2.2.04).

המשנה לנשיא                                  ש ו פ ט ת                                ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.